גזר דין בתיק ת"פ 8697-01-11

1.         לאחר שמיעת פרשת התביעה (9 עדי תביעה) ובטרם החלה שמיעת פרשת ההגנה, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לעניין העונש.

            יצוין, כי לאחר תום פרשת התביעה הופנה הנאשם במסגרת תיק המ"ת (המתנהל בפני חברתי כב' השופטת הלמן) להסתכלות פסיכיאטרית במרכז לבריאות הנפש מזרע.

2.         כתב האישום המתוקן (במ/1) חובק שלושה אישומים;

            על פי עובדות האישום הראשון, ביום 1.11.10 בשעה 23:45 או בסמוך לכך, ברחוב הדקל בטבריה, פגש הנאשם את שרון טימסיט, מתנדב במשטרת ישראל (להלן: " המתנדב"); הנאשם קרא למתנדב ואמר לו בלשון תקיפה ומאיימת "אתה חייב לי 500 ש"ח על הדו"ח שנתת לבן שלי... עכשיו אתה תיתן לי אותם". הנאשם נצמד למתנדב ותחב את ידו לכיס הקדמי של הווסט המשטרתי שלבש המתנדב ונטל לידיו סך של כ - 500 ש"ח, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעליו שלילת קבע; בהמשך איים הנאשם על המתנדב, כי "יקנוס" אותו בסך של 10,000 ש"ח וכי ישרוף לו את משאיות הגרר שבבעלותו.

            בגין הודאתו בעובדות האישום הראשון הורשע הנאשם בשתי עבירות - גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

            על פי עובדות האישום השני, בהמשך למפורט באישום הראשון, החל מיום 2.11.10 פעלה משטרת ישראל לזימון הנאשם לחקירה ואף הוצא צו מעצר נגדו; ביום 5.11.10 בשוק העירוני בטבריה, בשעה 08:30 או בסמוך לכך ערכו השוטרים רעיה דחבש וטל פרטוש (להלן: "השוטרים") סיור שגרתי בשוק, במהלכו הבחינו בנאשם בחזית השוק. הנאשם שהבחין בשוטרים, החל להימלט מהם אל תוך השוק ונבלע בין האנשים בשוק. השוטרים דיווחו בקשר על הימלטותו של הנאשם והחלו לבצע סריקות אחריו ברכב משטרתי לבן בעל לוחית רישוי צהובה (להלן: "הניידת"). זמן קצר לאחר מכן, ברחוב הגליל בטבריה, הבחינו השוטרים בנאשם כשהוא נוהג ברכבו מסוג פורד קונטקט בצבע לבן. הנאשם חלף על פני הניידת ובה השוטרים כשהניידת החלה נוסעת בעקבותיו. הנאשם המשיך בנהיגה פרועה ומסוכנת, פנה ימינה ללא מתן זכות קדימה כשהצומת אינו פנוי, ורכב אחר שהגיע לצומת נאלץ לבלום. הנאשם המשיך בנסיעתו בכביש 90 לכיוון צומת צמח תוך שהוא עוקף במקום בו פס הפרדה רצוף, כך שרכבים שנסעו בנתיב הנסיעה הנגדי נאלצו לסטות מנתיב נסיעתם ולבלום כדי למנוע התנגשות, בסכנו את הרכבים שנסעו לפניו בנתיב הנסיעה. בשלב מסוים הניידת, שנסעה כל אותה העת אחר הנאשם, ניסתה לאותת לנאשם לעצור באמצעות פנסי הניידת ואף הפעילו את הצופר. במקביל דיווחו השוטרים לניידות אחרות על נתיב הימלטותו של הנאשם ומחסומים נפרשו, בין היתר בצומת כנרת; כשהנאשם התקרב לצומת כנרת, כ- 200 מטר לפני כן, הוא פנה ימינה לכביש המוביל למושבה כנרת, עצר את רכבו וירד ממנו, שם נעצר על ידי השוטרים.

            בגין הודאתו בעובדות האישום השני הורשע הנאשם בעבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין.

על פי עובדות האישום השלישי, ביום 5.11.10 בשעה 15:30 או בסמוך לכך, הובא הנאשם להארכת מעצר בבית משפט השלום בנצרת. בתום הדיון בעניינו, הועלה הנאשם לניידת משטרה על ידי השוטרים שליווהו מבית המשפט, עדי חדד (להלן: "השוטרת") ודבוש יוחאי. הנאשם סרב תחילה לעלות לניידת בטענה שאין בה מזגן, והחל לקלל את השוטרים. השוטרים נאלצו להשתמש בכוח סביר על מנת להעלות את הנאשם לניידת. לכל אורך הנסיעה בניידת המשיך הנאשם לצעוק ולקלל את השוטרים. בין היתר הוא פנה לשוטרת ואמר לה "יש לך עיניים יפות, שפתיים יפות, אף סולד, אני אזיין אותך, את אוהבת אורגיות, אני אזיין מקדימה והשוטר מאחורה". 

            בגין הודאתו בעובדות האישום השלישי הורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

3.         לחובת הנאשם הרשעות קודמות (מא/1) בגין עבירות שביצע למן שנת 1980 ועד שנת 2010. רובן ככולן של הרשעותיו הקודמות הן בגין עבירות נגד שוטרים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, היזק לרכוש, העלבת עובד ציבור, הפרת הוראה חוקית ואיומים, כאשר בגין הרשעתו האחרונה בת.פ. 9535-04-10 בבית משפט השלום בנצרת (מא/3), נידון הנאשם ל- 9 חודשי מאסר בפועל ול- 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שהינו חב הפעלה במקרה דנן.

            בנוסף, לחובת הנאשם הרשעות תעבורה רבות (מא/2).

4.         במהלך טיעוניה לעונש הוסיפה ב"כ המאשימה והגישה פרוטוקול ועדת שחרורים מיום 18.8.10 (מא/4), אשר החליטה על שחרורו על תנאי וחייבה אותו למלא אחר כל התנאים שבתוכנית הטיפול של גב' חיה מיכל לתקופה של 6 חודשים לפחות.

עוד הגישה ב"כ המאשימה כתב אישום שהוגש נגד הנאשם בת.פ. 2207/02 בית משפט השלום בטבריה (מא/5), אשר ייחס לנאשם עבירות של תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והתנהגות פסולה במקום ציבורי, עבירות מיום 15.11.01 וכן כתב אישום בת.פ. 2184/02 בית משפט השלום בטבריה (מא/6), אשר ייחס לנאשם עבירות של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור ובריחה, עבירות מיום 28.6.02.

5.         ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם מאסר בפועל ממושך, להפעיל את המאסר המותנה (בן 7 חודשים) במצטבר, לחייב את הנאשם בתשלום קנס כספי וכן להורות על פסילת רישיון הנהיגה שלו.

            לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם ביצע עבירות חמורות כלפי אנשי חוק, תוך זלזול ואלימות, זמן קצר לאחר שזכה לשחרור מוקדם ממאסרו הקודם (בסוף חודש אוגוסט 2010). המאסר המותנה התלוי ועומד נגדו לא היה בו כדי להרתיעו מלשוב ולבצע עבירות כלפי שוטרים. ב"כ המאשימה עמדה על עברו הפלילי של הנאשם בציינה, כי האחרון זכה להזדמנויות רבות אולם לא היטיב את דרכיו, ובשנתיים האחרונות התנהגותו האלימה כלפי עובדי ציבור וכלפי אנשי שלטון החוק היא לא דבר נדיר, כעולה מכתבי האישום שהוגשו נגדו בשנים האחרונות. בנוסף, עמדה ב"כ המאשימה על הרשעותיו הקודמות של הנאשם בתעבורה, דבר המלמד, כך על פי הטענה, על המסוכנות הרבה הנשקפת מאופן נהיגתו של הנאשם. ב"כ המאשימה סבורה, כי רק בנס הסתיים האירוע מיום 5.11.10, נשוא האישום השני, ללא נפגעים בגוף ובנפש.

            ב"כ המאשימה תמכה את טיעוניה באסופה של פסקי דין בהדגישה, כי בתי המשפט מתייחסים לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה באופן מחמיר וכן מתייחסים בחומרה רבה לעבירות כלפי עובדי ציבור וכלפי שוטרים.

6.         מטעם הנאשם העידו שתי עדות אופי - בתו גב' שירה אוזן ואשתו גב' אורה אוזן. שתיהן עמדו על כך, כי הנאשם פרנס בכבוד את משפחתו המונה 6 ילדים ותרם רבות לקהילה, אך בשנתיים האחרונות הוא שרוי במצב קשה. הן הדגישו, כי הנאשם מוכר בעיר טבריה וכולם מכבדים אותו. בתו של הנאשם עומדת להתחתן ביום 30.8.11 (נא/1).

            בנוסף, הוגשו שלושה מכתבי המלצה על פועלו ותרומתו של הנאשם.

נא/2 - מכתב המלצה מטעם הרב יחיאל אבוחצירא, מיום 7.7.11 לפיו הנאשם מוכר לו מזה שנים כאיש בעל חסד גדול המסייע בכל דבר שבקדושה ובכל קריאה לסייע למשפחות במצוקה.